banner

הַיּוֹם "פֶּסַח שֵׁנִי"- מָה זֶה?

פורסם
Warning: date(): It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected the timezone 'UTC' for now, but please set date.timezone to select your timezone. in /home/jewidixc/public_html/blogv.php on line 220
09.05.2017


היום י"ד בְּאִיָּר, בדיוק חודש ימים אחרי שחגגנו ליל הסדר לזכר יציאת מצרים. אם תפתחו את לוח השנה העברי ביום י"ד באייר תמצאו כיתוב באותיות קטנות  "פֶּסַח שֵׁנִי" או "פֶּסַח קָטַן". מה קרה ביום זה ומדוע מציינים אותו במסורת היהודית כמעין "חֲצִי חַג"? מקורו של יום חגיגי זה הוא ביום השנה הראשון ליציאת מצרים. בני ישראל עסקו בהכנות להקרבת "קָרְבָּן הַפֶּסַח" אך לקבוצה קטנה של אנשים שהיו טמאים לַמֵּת אסור היה להשתתף בהקרבת הקרבן ואכילתו.

רצונם להשתתף במצוות "קָרְבָּן הַפֶּסַח" ותחושות הקיפוח הביאו אותם לפנות לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שלא ידעו כיצד לנהוג ולכן הביאו את תלונתם לפתחו של הקדוש-ברוך-הוא. תלונתם המוצדקת התקבלה מיד, והקדוש-ברוך-הוא שהורה להוסיף מצווה מיוחדת והתיר להם לחגוג את הפסח באיחור של חודש ימים. מאז נקבע כי לכל אדם שלא יכול להקריב את "קָרְבָּן הַפֶּסַח" במועדו המקורי י"ד בניסן יקבל הזדמנות שנייה.

יוֹם זְכוּיּוֹת הַמִּיעוּטִים

"פֶּסַח שֵׁנִי" מוזכר בקריאת התורה ביום האחרון של חול המועד פסח, ובה מסופר על אנשים טמאים שלא הקריבו "קָרְבָּן הַפֶּסַח" במועדו ורצו להקריבו באיחור. בספר "בַּמִּדְבָּר", ט' נאמר כך: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא... וְעָשָׂה פֶסַח לַה' בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ... חוּקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ".

בזמן שבית המקדש היה קיים ניתנה הזדמנות נוספת מסוימות לקבוצות אנשים מיוחדות שלא עלה בידם לחגוג ולהקריב "קָרְבָּן הַפֶּסַח" במועדו המקורי, והם: גֵּרִים (אנשים שהתגיירו), אנשים שהיו טמאיםלמת ואנשים שהיו בדרך רחוקה. בימינו אנו מציינים את יום י"ד באייר הוא "פֶּסַח שֵׁנִי" באי אמירת "תְּפִילַּת תַּחֲנוּן" כמקובל בימים טובים במסורת ויש הנוהגים גם לאכול ביום זה מצות. יום מיוחד זה מדגיש את החובה ההומאנית להעניק שוויון זכויות לחולים ולבני המיעוטים ביהדות.

לְעוֹלָם לֹא מְאוּחָר...

"פֶּסַח שֵׁנִי" הוא בעיצומם של ימי "סְפִירַת הָעוֹמֶר" שבין חג הפסח לבין חג השבועות ומעניק לנו הזדמנות נפלאה לבחון את מעשינו. "פֶּסַח שֵׁנִי" הוא יסוד מרכזי באמונה היהודית, גם אם נבצר מהאדם לחגוג יחד עם כולם תמיד תהיה לו הזדמנות שנייה לחגוג ולהצטרף לכלל הציבור. "חַג הַחֵרוּת" חל אמנם ביום י"ד בניסן אך לחירות האישית אין תאריך קבוע בשנה. "פֶּסַח שֵׁנִי" המאפשר גם לאחרים לחגוג הוא תנאי הכרחי לחירות האישית שלנו.

(על חג הפסח, שבועות וסוכות תוכלו לקרוא בספר "ימי החג")