banner

אודותינו


שמי נתן גרינולד יליד ירושלים ובמשך שנים רבות פעלתי בתחומי הספורט, הפרסום ויחסי הציבור. למען הגילוי הנאות, אני נמנה עם היהדות האורתודוכסית אך מאמין כי הגישה היהודית הפתוחה הנקראת בפי חז"ל "בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים" עדיפה על דחייה והסתגרות "בְּתוֹךְ דָּלֶת אַמּוֹת". למען הסר ספק, אינני רב ואפילו לא בנו של רב, ולא קיבלתי את ברכתו של רב זה או אחר לכתיבת הספר.

במסע חיי ידעתי מעברים לא מעטים "בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל" ולהיפך, מדוע מצאתי לנכון להביא לידיעתכם עובדה זו? אינני מבקש לפרוץ דרך ללבכם כי ידעתי גם "תְּקוּפוֹת חִילּוֹנִיּוֹת" בחיי, ברצוני לשתף אתכם בתובנה אישית זו: "הַיַּהֲדוּת אֵינָהּ הַכֹּל אוֹ לֹא כְּלוּם". תחושות הניכור והחשדנות בקרב יהודים רבים המגדירים עצמם "חִילּוֹנִים" כלפי הדת היהודית מוכרות ומובנות לי לחלוטין. "יַחֲסֵי הַצִּיבּוּר וְהַשִּׁיוּוּק" של הדת היהודית מופקדים בדרך כלל בידי אלו המייחסים אותה רק לעצמם ובשל כך נדחקו יהודים רבים אל "מִחוּץ לַגָּדֵר".

בטקסים הדתיים סביב מעגל חייו של כל יהודי משתתפים גם יהודים חילונים רבים וטוב שכך. בין דמעות השמחה מתחת לחופת הנישואין ואמירת הפסוק המוכר "אִם אֶשְׁכַּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם…", ולהבדיל בין דמעות הצער על קברו הטרי של בן משפחה אהוב ואמירת התפילה "יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ…" ניתן להבחין בקלות באי-נוחות מביכה, חוסר ידע בסיסי והתמצאות דלה במתרחש סביב. בנקודת מפגש זו הזועקת לשמים (תרתי משמע), הבנתי עד כמה התרחקו מנהגי המסורת הבסיסיים ביותר מיהודים רבים כל כך בחברה הישראלית.

סדרת הספרים החדשה איננה "מָבוֹא לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה" ולא הצעה אלטרנטיבית לדרך חייכם, ואפילו רמז דק של הטפת מוסר לא תמצאו בין דפיה. עריכת התכנים והדגשים בסדרה הם על פי נקודת מבטי האישית כדי לאפשר גישה חופשית וחסרת דעות קדומות לכל המבקשים לגלות את המסורת היהודית במיטבה. אדגיש כי אין בסדרה זאת ניסיון לקבוע הלכות, לתת מענה לסוגיות דתיות, לבטא את כל הדעות, הפרשנויות והמנהגים במסורת היהודית. על כן, בכל עניין מהותי בדין, בהלכה או במנהג חובה להתייעץ עם גורמים בעלי סמכות דתית.

"הַמַּאֲבָק הַקְּלַאסִּי" בין חילונים לבין דתיים ולהיפך משעשע אותי כל פעם מחדש, החשש מפני כפייה דתית מול הרצון לשמור את המסורת היהודית עברו מן העולם. היהדות חשובה במידה זו או אחרת לכל אחד מאיתנו, רוב היהודים במדינת ישראל מעידים כי הם מאמינים באלוהים ומכבדים את ערכי היסוד של המסורת היהודית ומנהגיה, גם אם אינם שומרי מצוות. האובססיה לטפח את השסע בין דתיים לבין חילונים בשקר יסודה והיא ניזונה רק מקבוצות קיצוניות בשני הצדדים, אך לצערי מצליחה לזרוע איבה מיותרת בינינו.

היהדות עוברת תהליך דו – סטרי מרתק. מחד, יהודים רבים מתרחקים מהמסורת, ומאידך יהודים אחרים עושים את דרכם חזרה למסורת. "הָעוֹלָם הַתּוֹרָנִי" מתחזק ועתידו אינו מוטל בספק, ולעומתו "הָעוֹלָם הַחִילּוֹנִי" מתרוקן מהתכנים היהודיים ובעוד מספר עשורים עלול לאבד את זיקתו למסורת. "הָעוֹלָם הַחֲרֵדִי" עובר מהפך דראמטי ונפתח לשינויים, האם "הָעוֹלָם הַחִילּוֹנִי" מוכן להיפתח אליו?! בלימת גל האיבה העכור בינינו תלויה רק בנו, לא בממסד הפוליטי ולא בממסד הרבני.

בימינו, עולה ללא הרף שאלת האקטואליות של הדת היהודית עתיקת היומין בעידן הקדמה הטכנולוגית. אין עוד צורך לקושש עצים ולחכך בחזקה שתי אבנים זו בזו כדי להבעיר אש, לחיצת כפתור קלה תעשה את העבודה במקומנו. הקשר ההדוק בין מצוות הדת והתפילות לבין מנהגי המסורת מרתיע רבים מלהתקרב ליהדות ואפילו להתרחק ממנה. היהדות איננה רק דת, היא גם (ואולי בעיקר), מסורת מפוארת בת 3000 שנה ויותר, מורשת תרבותית ומעיין חכמה בלתי נדלה.

"הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי" משנה פניו בקצב מסחרר ועובר שינויים דרמאטיים, יש הרואים בתהליכים אלו עדכון מתבקש ברוח הזמן ואחרים רואים בהם איום מיידי על עתידו של העם היהודי. לשמחתי הרבה, העם היהודי חופשי בארצו או בארצות הניכר לפי בחירתו. אין זה סוד כי דווקא תחושת שאננות זו, עלולה לאיים על המכנה המשותף הרחב ביותר שלנו – "הַמָּסוֹרֶת הַיְּהוּדִית".

תופעת "הַהִתְבּוֹלְלוּת" או בשמה הקדום "הִתְיַיוְּונוּת" היא עובדה מוגמרת ושורשיה בתקופת מלכות יוון בארץ ישראל במאה השנייה לפני הספירה, המודל הקדום דומה להפליא לתהליכי "הַהִתְבּוֹלְלוּת הַמּוֹדֶרְנִית". אז כמו היום, הרצון להשתלב במרחב התרבותי הזר קרע את העולם היהודי. "קְרָב הַמְּאָסֵף הַיְּהוּדִי" אינו מתנהל אל מול אויב חיצוני אלא על לִבּוֹ של כל יהודי פנימה. בישראל מעמיק השסע בין "הַתַּרְבּוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית" החילונית לבין "הַיַהֲדוּת הַדָּתִית", ובקהילות היהודיות מעבר לים המצב קשה יותר, שלא לומר אבוד, "הַהִתְבּוֹלְלוּת" מתפשטת כאש בשדה קוצים.

שימו לב לנתונים מצמררים אלו, יהדות ארצות הברית, הגדולה בעולם מונה כשבעה מיליון יהודים למעלה מ-60% מתחתנים עם לא יהודים, כ-30% מגדירים את עצמם כחסרי דת, כ-35% מקשטים את בתיהם בעצי אשוח בחג המולד, אך הנתון המדאיג והחמור ביותר – רוב יהודי ארה"ב אינו מעניק לילדיו חינוך יהודי. לשאלה: "מָה זֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי?", השיבו רוב הנשאלים בסקר כך: "לִזְכּוֹר אֶת הַשּׁוֹאָה". בקרב יהודי צרפת ובריטניה הגדולות באירופה שיעור "נִישׂוּאֶי הַתַּעֲרוֹבֶת" הוא כ- 55% ויותר! "הַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ" כבר כאן והוא איננו "חוּצָן" מגלאקסיה אחרת, הרשו לי להציגו בפניכם: מסתיר את מוצאו היהודי, חסר זיקה דתית, מנותק מהמסורת, נשוי/אה ללא יהודי/ה, מעניק/ה חינוך לא יהודי לילדים ומקיים מנהגים גם של דת אחרת… צר לי, ההיסטוריה היהודית כנראה חוזרת.

מה עושים? ראשית, עלינו להתייחס בכובד ראש לתהליכים המתרחשים לנגד עינינו, להכיר בעובדות כהווייתן, להבין שאיננו עומדים משני צִדֵּי המתרס, ולשמור היטב על "הַזֶּהוּת הַיְּהוּדִית" המשותפת לנו. שנית, על החברה הישראלית לערוך "חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ" נוקב ואמיץ: על הציבור הדתי להפנים כי היהדות אינה נחלתו הבלעדית, ועל הציבור החילוני לעצור לרגע קט ולברר בינו לבין עצמו, מהי משמעותה של המסורת היהודית בחייו ומה ברצונו להנחיל לילדיו.

כשש שנים "יָשַׁבְתִּי עַל הַמְּדוֹכָה הַיְּהוּדִית" כדי למצוא פתרונות נגישים וידידותיים לכל יהודי. אני תקווה כי "קְרִיאָה יְּהוּדִית" זו, הבוקעת מעומק הלב, תתרום ליתר סובלנות ולהפחתת דעות קדומות, לקירוב לבבות ולאחוות אחים!

שלכם נתן גרינולד, מחבר ועורך סדרת "המדריך היהודי".