banner

מָה זֶה בַּסָ"ד?

פורסם
Warning: date(): It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected the timezone 'UTC' for now, but please set date.timezone to select your timezone. in /home/jewidixc/public_html/blogv.php on line 220
06.06.2017


בְּרֹאשׁ הָעַמּוּד מִצַּד יָמִין: במסורת היהודית נוהגים לפתוח כל ספר, מאמר, מסמך או מכתב אישי בברכתו של הקדוש-ברוך-הוא, ולכן כותבים את המילה "בַּסָ"ד" בראש העמוד מצד ימין. "מִנְהָג כְּתִיבָה" זה אינו נחלתו הבלעדית של הציבור הדתי- חרדי, הוא נפוץ גם בציבור המסורתי ולעתים אפילו בקרב הציבור החילוני.

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם: מקורה של המילה "בַּסָ"ד" הוא מראשי התיבות "בְּסִיעָתָא דִּשְׁמַיָּא" בשפה הַאֲרַמִּית, ופירושם בעברית "בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם (הַשָּׁמַיִם)". צירוף צמד מילים אלו הוא מעין "תְּפִילַּת-בְּרָכָה" מקוצרת ומשמעותה "בְּשֵׁם ה' נַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ", ופותחים בה כל דבר כתוב או עסק חדש. יש הנוהגים לכתוב את המילים "בְּסִיעָתָא דִּשְׁמַיָּא" בראשי תיבות אלו: "בע"ה" או "ב"ה".

בַּשָּׂפָה הַמְּדוּבֶּרֶת: יהודים דתיים וחילונים נוהגים להוסיף לשפתם היומיומית אחד מצירופי מילים אלו: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם", "בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם", "אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם". משמעותן הדתית העמוקה של מילים אלו אינה מרתיעה יהודים המגדירים עצמם "חִילּוֹנִים" להשתמש בהן דרך קבע, ולשמחתי חצו גבולות ומחנות והפכו לנחלת הכלל.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם: המקור המקראי הראשון של צמד מילים מוכר זה הוא דווקא מדבריו של המתגייר הראשון יִתְרוֹ כֹּהֵן מִדְיָּן שנחשב לגדול עובדי האלילים בתקופתו. בספר "שְׁמוֹת" פָּרָשַׁת "יִתְרוֹ", י"ח, פסוק י', נאמר: "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם". כך אמר יתרו מיד לאחר שהכיר בעליונות אלוהי ישראל והתגייר, במעשה זה זכה כי "עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" מופיעות בספר התורה בפרשה הנקראת על שמו. כיום, יהודים רבים הנשאלים לשלומם נוהגים להשיב בלשון זו: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם יוֹם".

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹ-נָי: מילים אלו פותחות את כל הברכות בתפילות היהודיות ובמצוות השונות במהלך היום. הקדוש-ברוך-הוא אינו זקוק כלל לברכתו של האדם אך כוונת הברכה היא הצהרתית. בעצם אמירת הברכה "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹ-נָי" מכיר כל יהודי/ה מאמין בנתינת החסד של בוראו ומקבל עליו את מלכותו והשפעתו על חייו.

בְּרוּכִים אַתֶּם לָאֲדוֹ-נָי: צירופי מילים אלו ודומים להם מופיעים בתנ"ך פעמים רבות כביטוי נפוץ לברכה יהודית הפותחת דו-שיח בזמן הקדום. בספר "שְׁמוּאֵל", ב' נאמר כך: "וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַה' אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ". במגילת "רוּת" נאמר כך: "וַיֹּאמֶר (בֹּעַז) לַקּוֹצְרִים: אֲדוֹ-נָי עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: יְבָרֶכְךָ אֲדוֹ-נָי", "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ: בָּרוּךְ הוּא לָאֲדוֹ-נָי", "וַיֹּאמֶר (בֹּעַז לְרוּת): בְּרוּכָה אַתְּ לָאֲדוֹ-נָי בִּתִּי".

בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתְךָ: ברכת הצלחה מוכרת זו נאמרת לאדם הפותח עסק חדש או לאדם היוצא לרגל עסקיו ושב בשלום לביתו. לברכה זו משמעות דתית מרתקת, שנזכה לצאת מהעולם הזה לעולם הבא נְקִיִּים מחטא כתינוק הבא לעולם.

בַּעֲלוּת וַחֲזָקָה: בספרי קודש, בסידורים ובהוצאה לאור של כתבי הלכה ודת נוהגים לכתוב בעמוד הראשון כך: "לָאֲדוֹ-נָי הָאֶָרֶץ וּמְִלּוֹאֶָה, בְּחֶזְקַת פְּלוֹנִי/ת". יש הנוהגים להוסיף את המילים שכוחם יפה גם לסדרה זו: "כָּל הַזְכוּיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם".

(מתוך הספר "סדר היום היהודי")