חגיגות האהבה בט"ו באב כבר אחרינו... החתונה במסורת היהודית היא תנאי בל יעבור להקמת תא משפחתי המאפשר לזוג להוליד ילדים כדי להמשיך את שושלת העם היהודי. המשפט שאומר החתן לכלה תחת החופה "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל" הוא סופו של תהליך רב שלבים. על "מְלֶאכֶת הַשִּׁידּוּךְ" אמרו חז"ל כי היא "קָשָׁה  כִּקְרִיעַת יַם סוּף", הדימוי אמנם דתי אך הוא תקף לכל איש/ה ללא קשר להשקפת עולמם.  

הדרך למציאת בן/ת זוג כרוכה במסע אינטרנטי מפרך, מרתון של פגישות עיוורות, מסיבות, בארים, ערבי היכרות והמלצות מבני משפחה וחברים. בחוגים הדתיים המלאכה אינה קלה יותר: היכרויות בתנועות הנוער, בבתי כנסת מסוימים בשבתות וחגים ובאירועים דתיים שונים ברוח התקופה ועוד. בחגי ישראל (בעיקר בחודש תשרי) מגיעות לארץ הקודש "מִשְׁלַחוֹת פְּנוּיִים/וֹת" מאורגנות של צעירים וצעירות מחו"ל המבקשים למצוא את בחיר/ת לבם בישראל... ולהיפך.  

במגזר החרדי עניין השידוך מורכב וחשאי ובמרכזו עומד הייחוס המשפחתי שהוא תנאי מוקדם לכל מפגש. לאחר בדיקת השושלת המשפחתית ומידת שמירת המצוות "יֵשׁ עַל מָה לְדַבֵּר". בני הזוג המיועדים יפגשו בבוא העת בפגישה מאורגנת במקום הולם ויוכלו להתרשם בעצמם מהשידוך. באין ברירה, מופעלים שדכנים מקצועיים שבידם מידע עדכני על שידוכים הולמים וזאת כמובן ללא ידיעת המועמדים.

כך או אחרת כדאי לזכור: "כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר - בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר - אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם". ("פִּרְקֵי אָבוֹת")