banner

מָהֵן תְּפִילּוֹת "מִי שֶׁבֵּרַךְ לַחוֹלִים"?

פורסם
Warning: date(): It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected the timezone 'UTC' for now, but please set date.timezone to select your timezone. in /home/jewidixc/public_html/blogv.php on line 220
31.08.2017


במנהג יהודי מרגש המתקיים בבתי הכנסת בימים שבהם שקוראים בתורה (בימי שני וחמישי, שבתות, חגים ומועדים אחרים) מברכים את החולים והחולות ברפואה שלמה. בטקס זה מזכירים את שמותיהם העבריים של החולים והחולות ולא את שמות החיבה שלהם וגם את שמות הוריהם: בני עדות המזרח את שם האם ובני עדות אשכנז את שם האב. לטקס מספרמנהגים בעדות ישראל: במנהג עדות המזרח מקיימים את הטקס לִפְנֵי הוצאת ספר התורה ומול ארון הקודש הפתוח, בעדות אשכנז  מקיימים את הטקס לאחר קריאת התורה כשספר התורה מונח על "הַבִּימָה". 

בְּקוֹל רָם: בחלק מהמנהגים גבאי בית הכנסת מתחיל לברך בְּקוֹל רָם עד שמגיע לשם החולה וּמַפְסִיק. המתפללים הרוצים לברך את קרוביהם ניגשים לגבאי ואומרים את שם החולים ושמות הוריהם והוא חוזר בְּקוֹל רָם על שמות החולים ומסיים את הברכה.

בַּלֵּב פְּנִימָה: הגבאי מתחיל לברך בְּקוֹל רָם עד שהוא מגיע לשם החולה וּמַמְתִּין מְעַט. המתפללים הרוצים לברך את קרוביהם אומרים בְּלִיבָּם את שם החולה (זכר/ נקבה בהתאם) מבלי לגשת לגבאי, אחר כך מסיים הגבאי את הברכה.

נוסחי הברכות משתנים בהתאם לעדות ישראל ולימי החול, השבת והחגים. לפניכם נוסח מנהג אשכנז הנאמר בימי החול:

נוּסַח מִי שֶׁבֵּרַךְ לַחוֹלֶה:

"מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן, דָּוִד, וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ, וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פְּלוֹנִי/ת), בֶּן (פְּלוֹנִי/ת), בַּעֲבוּר (שֶׁפְּלוֹנִי/ת  בֵּן/ת פְּלוֹנִי/ת) נָדַר מַתָּנָה בַּעֲבוּרוֹ. בְּשָׂכָר זֶה הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ- הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו, לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפְּאֹתוֹ, וּלְהַחֲזִיקוֹ, וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִּשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמָיִם לְרָמַ"ח אֵיבָרָיו, וְשָׁסָ"ה גִּידָיו בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, וּרְפוּאַת הַגּוּף וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא, הַשְׁתָּא בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן".

נוּסַח מִי שֶׁבֵּרַךְ לַחוֹלָה:

"מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ, וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָנִית (פְּלוֹנִית), בַּת (פְּלוֹנִי/ת), בַּעֲבוּר (שֶׁפְּלוֹנִי/ת בֵּן/ת פְּלוֹנִי/ת) נָדַר מַתָּנָה בַּעֲבוּרַה. בְּשָׂכָר זֶה הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ- הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ, וּלְהַחֲלִימָהּ, וּלְרְפוּאַתָהּ, וּלְהַחֲזִיקָהּ, וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִּשְׁלַח לַה מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמָיִם לְכָל אֵיבָרֶיהָ, וּלְכָל גִּידֶיהָ בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, וּרְפוּאַת הַגּוּף וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא, הַשְׁתָּא בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן".

 

"כְּשֶׁאַתָּה נִשְׁאַל לִשְׁלוֹמְךָ, אַל תִּרְטוֹן וְאַל תִּתְּאוֹנֵן עַל צָרוֹתֶיךָ. אִם אַתָּה מֵשִׁיב: רַע לִי, אֲזַי אוֹמֵר הַבּוֹרֵא: זֶהוּ רַע בְּעֵינֵיךָ? אַרְאֶה לְךָ מַהוּ רַע בֶּאֱמֶת". (רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב)

רפואה שלמה!