"תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ" הנאמרת לפני היציאה לדרך ארוכה הכרוכה בסכנות חוברה במאה כבר במאה ה-3 לספירה בידי האמורא (חכם תלמודי) רָב חִסְדָּא. הסיבות לחיבורה נבעו מהסכנות הרבות שארבו להולכי הדרך הקדומים: שודדי הדרכים האכזריים, תאונות קטלניות כתוצאה משימוש בכלי תחבורה עתיקים, ועוד. תאונות הדרכים גובות מחיר כבד גם היום למרות אמצעי התחבורה המודרניים. "תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ" היא אחת מן התפילות הנפוצות ביותר במסורת היהודית גם בקרב יהודים חילונים רבים. מיותר לציין כי התפילה אינה תחליף לזהירות שעל האדם לנקוט בדרכים.

בַּיַּבָּשָׁה, בָּאֲוִיר וּבַיָּם: במרוצת השנים חוברו "תְּפִילּוֹת דֶּרֶךְ" מיוחדות: לנוסעים במטוס, לטייסים, למפליגים בים, לצוללנים, לצנחנים וליוצאים למלחמה. "תְּפִילּוֹת הַדֶּרֶךְ" שייכות לקבוצת "בְּרָכוֹת - הַבַּקָּשָׁה" במסורת היהודית ובמרכזם בקשת האדם מבוראו שישמור עליו מפני הסכנות האורבות בדרכים. תפילה זאת נחשבת לאחת התפילות הנפוצות ביותר במסורת היהודית וגם יהודים חילונים רבים אומרים אותה.

גֶּשֶׁר צַר מְאֹד: אמירת "תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ" על ידי יהודים כה רבים לפני נסיעות ארוכות, נובעת מהצורך האנושי להאמין בקיומה של "הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה" השומרת מפני סכנה. מאמרו המפורסם של רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב שזכה ללחן חסידי מוכר, מבטא אמונה זו: "שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבוֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יְפַחֵד כְּלָל".

מָתַי אוֹמְרִים אֶת "תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ"?: בהלכה היהודית נקבעו כללים רבים לאמירתה של התפילה. בימינו אומרים את התפילה כאשר נוסעים מעיר לעיר או מארץ לארץ, ניתן לאמרה גם בדרכים קצרות ולא מסוכנות אך לְלֹא הברכה. יש המקפידים לומר את התפילה לפני היציאה לדרך יחד עם ברכה אחרת מתפילות הבוקר. יש האומרים אותה רק לאחר היציאה מהעיר ולא מיד ביציאה מהבית בתנאי שהדרך ארוכה מ-4 ק"מ ועוברת במקום שֶׁאֵינוֹ מיושב. כיום רבים אומרים את התפילה רק אם הנסיעה נמשכת יותר מ-72 דקות ובתנאי שהדרך אינה רצופה ביישובים קטנים.

'יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ': ביטוי יהודי זה מבטא תופעה מגוחכת בלשון המעטה, אמירת "תְּפִילַּת - הַדֶּרֶךְ" תוך כדי הנהיגה במכונית מעקרת את כוונתה. בדרך כלל התפילה נאמרת בזמן הנסיעה במכונית אך האוחז בהגה מקפיד לבקש מאחד הנוסעים לומר אותה בְּקוֹל רָם, להאזין או לחזור עליה בלחש כדי לצאת ידי חובה וכך ראוי לעשות. נהג הנמצא לבד במכוניתו יעצור בצד הדרך, יאמר את התפילה וימשיך בנסיעה.

נוּסַח "תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ":

"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶתּוֹלִיכֵנוּ לְשָלוֹם, וְתַצְעִידֵנוּ לְשָלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָלוֹם, וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָלוֹם, וְתַגִיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים, וּלְשִמְחָה, וּלְשָלוֹם (וְאִם בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר בְּאוֹתוֹ יוֹם אוֹמֵר: "וְתַחְזִירֵנוּ לְשָלוֹם"), וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִתְרַגְּשוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם. וְתִשְלַח לָנוּ בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵה יָדֵינוּ וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן, וּלְחֶסֶד, וּלְרַחֲמִים בְעֵינֶיךָ, וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִשְמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כִּי אֵל שוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה', שוֹמֵעַ תְּפִילָּה".

פְּסוּקֵי שְׁמִירָה: פסוקים ידועים אלו ממקורות שונים בתנ"ך נאמרים שלוש פעמים: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ", "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וַיִפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶר רָאָם: מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִקְרָא שֵם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם".

במספר מנהגים מוסיפים את הפסוקים הבאים שלוש פעמים: "לִישוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", "הִנֵּה אָנֹכִי שֹלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְמָרְךָ בָּדֶּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲך אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶר הֲכִינוֹתִי", "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

יִשְׁמוֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ: יש המוסיפים גם המזמור הידוע מספר "תְּהִילִּים", קכ"א:  "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה' שֹׁמְרֶךָ, ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמוֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמוֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

נוּסַח "תְּפִילּוֹת הַדֶּרֶךְ" לָאֲוִיר

תְּפִילּוֹת הַדֶּרֶךְ הַמְּיוּחָדוֹת: בימינו, רוב הנסיעות לארצות העולם נעשות בנתיבי האוויר או בדרך הים, חז"ל חיברו "תְּפִילּוֹת דֶּרֶךְ" בנוסח מיוחד גם לאמצעי תחבורה אלה. בטיולים משפחתיים או בנסיעות לרגל עסקים משולבות לעתים מספר נסיעות ברכב, במטוס ובספינה באותו יום, אלו תפילות דרך יש לומר וכמה פעמים? על כל הנסיעות במכונית אומרים את נוסח "תְּפִילַּת- הַדֶּרֶךְ" הרגיל פעם אחת ביום, ומוסיפים את "תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ הַמְּיוּחֶדֶת" על כל טיסה, ועל כל הפלגה גם מספר פעמים ביום.

תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ לַטִּיסָה:

"יְהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַטִּיסֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. וּתְמַלְּטֵנוּ מֵרוּחַ סוֹעָה וָסַעַר וּמִשָׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וּמִכָּל מִינֵי תַקָּלוֹת וּפוּרְעָנוּיּוֹת. שָׁמְרֵנוּ וְהַצִילֵנוּ בְּתוֹךְ כָּל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַטָּסִים בִּנְתִיבֵי אֲוִיר, וְהָעוֹבְרִים בְּאוֹרְחוֹת יָם וְדַרְכֵי יַבָּשָׁה מִכַּף כֹּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב. וּמִכֹּל אָסוֹן וָנֵזֶק וּמִכֹּל צַעַר וְצָרָה.  אָנָּא אַמֵּץ יְדֵי הָאוֹחֲזִים בַּהֶגֶה, וְהָכֵן רוּחָם לְהַנְהִגֵנוּ לְשָׁלוֹם, כִּי בְּךָ בִּלְבַד חָסִינוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ לַטַּיָּס:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ שֶׁתִּשָּׂאֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וּמֵרוּחוֹת שֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת, וּמִכָּל מִינֵי תַּקָּלוֹת בַּהַמְרָאָה בָּאֲוִיר וּבַנְּחִיתָה, וּמִמִּינֵי פּוּרְעָנוֹיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא. הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ, חָזְקֵנוּ וְאָמַצֵנוּ לְהָגֵן בְּאֶבְרַת קָדְשֶׁךָ עַל שְׁמֵי יִשְׂרָאֵל, וּתְעַטְּרֵנוּ בְּמָגֵן יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן כִּי אַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ לַצַּנְחָן:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתָּצְנִיחֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָלוֹם וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָלוֹם וּפְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְּׁלוֹמְךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב, וּמֵרוּחוֹת מְצוּיוֹת וְשֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת, וּמִכָּל מִינֵי תַּקָּלוֹת בָּאֲוִיר וּבַנְּחִיתָה. וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, כִּי אַל שׁוֹמְרֵנוּ וּמָּצִילֵנוּ אַתָּה, כִּי אַל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

נוּסַח "תְּפִילּוֹת הַדֶּרֶךְ" לַיָּם

בשונה מ'תפילות הדרך לאוויר' שחוברו בזמן המודרני - תפילת הדרך לים, חוברה במאה ה- 12 לספירה על ידי הָרַמְבַּ"ן, רַבִּי מֹשֶׁה בֵּן נַחְמָן, אשר היה מגדולי חכמי ספרד, פרשן, פייטן, רופא ועוד. לפניכם, נוסח התפילה במלואו  כמובא בספר "אוֹצַר הַתְּפִילּוֹת":

תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ לְמַפְלִיגִים בַּיָּם:

"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,  הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הַמֻּכְתָּר בְכֶתֶר הָאֱמוּנָה, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים, וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים, וּלְמַעַן זְכוּת יְשֵנֵי חֶבְרוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲהוּבֶיךָ וּתְמִימֶיךָ, וּלְמַעַן זְכוּת עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יְחִידֶךָ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה עוֹלָה תְמִימָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה. וּלְמַעַן זְכוּתָם וּקְדֻשָּׁתָם וּנְבוּאָתָם שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְשֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשֶׁל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא נְבִיאֶיךָ נְבִיאֵי אֶמֶת, וּלְּמַעַן זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל, תַּעֲמִיד הַיָּם (הַנָּהָר) מִזַּעְפּוֹ, וְיֶחֱשׁוּ גַלָּיו, וְתַעֲשֶׂה רְצוֹן לִבֵּנוּ וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת.

"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הַמֻּכְתָּר בְכֶתֶר הָאֱמוּנָה, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים, וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים, וּלְמַעַן זְכוּת יְשֵנֵי חֶבְרוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲהוּבֶיךָ וּתְמִימֶיךָ, וּלְמַעַן זְכוּת עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יְחִידֶךָ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה עוֹלָה תְמִימָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה. וּלְמַעַן זְכוּתָם וּקְדֻשָּׁתָם וּנְבוּאָתָם שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְשֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשֶׁל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא נְבִיאֶיךָ נְבִיאֵי אֶמֶת, וּלְּמַעַן זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל, תַּעֲמִיד הַיָּם (הַנָּהָר) מִזַּעְפּוֹ, וְיֶחֱשׁוּ גַלָּיו, וְתַעֲשֶׂה רְצוֹן לִבֵּנוּ וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת.

תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ לְצֶוֶת הַצּוֹלֶלוֹת:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וּבַמַּיִם עַזִים נְתִיבָה  שֶׁתָּצְלִילֵנוּ לְשָׁלוֹם שֶתּוֹלִיכֵנוּ לְשָלוֹם, וְתָּעַלֵינוּ לְשָלוֹם וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. בָּאנוּ בְּמַעֲמָקֵי מַיִם, אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ, תְּהוֹם יְסוֹבְבֶנוּ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלֵינוּ עָבְרוּ, אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם, וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצּוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיָּה. הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בִּמְצוּלוֹת יָם, וּבַאֲוִיר וּמִכָּל מִינֵי תַּקָּלוֹת וּמִמִּינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא. חִזַּקְנוּ וְאָמַצֵנוּ לְהָגֵן עַל נְתִיבֵי הַיָּם וּמַעָבַּרוֹתָּיו, וּתְעַטְּרֵנוּ בְּמָגֵן יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וְתִשְלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּמַעֲשֵי יָדֵינוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

(מתוך ספר "סדר היום היהודי")